דיין מציל את גיבלי

 

ה- 1 לנובמבר 1954 הוא היום בו הפך "עסק הביש" מסתם תקלה מבצעית חמורה לאירוע שיזעזע את צמרת מדינת ישראל. כזכור, ביום זה שיגר גיבלי לדיין, עפ"י בקשתו של האחרון, מכתב המפרט את נסיבות קבלת ההחלטה על ביצוע פעולות החבלה במצרים. דיין מצידו מביא זאת בפני פורום המטה הכללי וקובע: "זאת היתה הוראה משר הביטחון".

אבל עובדה כמעט בלתי ידועה היא כי למכתב ההאשמה שניסח גיבלי היה נוסח קודם שנשלח אל דיין, והוחזר אל גיבלי בליווי הערות ותיקונים בטרם הודפס מחדש. נוסח מקורי זה נשאר עלום בעת שנחקר "עסק הביש" – אילו היה ידוע תוכנו סביר שועדת אולשן-דורי לא היתה מגיעה לפסק תיקו אלא מכריעה לרעתו של גיבלי.

פעולת העריכה של דיין עיקרה קיצור המכתב תוך השמטת משפטים ופסקאות. מעיון מדוקדק בשני הנוסחים ברור כי אין מדובר בשינויים תמימים: בפשטות, דיין טרח לחלץ את גיבלי מבורות שהלה כרה לעצמו במו ידיו. כך למשל שונה משפט המתאר את חוסר מוכנות הרשת לפעולה והושמטה הודאה בביצוע הפעולות שקדמו ל- 16.7.

ההשמטה הגורלית – נסיבות מתן ההוראה

הנוסח המקורי של מכתב גיבלי כלל את הפסקה הבאה:

ביום 16.7.54 נתקיים דיון בבית שר הביטחון בנושא "משמעות הפינוי הבריטי מסואץ" והשתתפו בו שר הביטחון, האלוף אבידר, סגן אלוף יובל נאמן, מר אפרים עברון ואנוכי. בשעת הדיון נשאלתי על אפשרות הפעלת 131 נגד אובייקטים בריטים, ותשובתי הייתה חיובית מבחינה מבצעית. לאחר סיום הישיבה נתבקשתי על ידי שר הביטחון להישאר... לאחר מכן הודיעני שר הביטחון להורות ל-131 לפעול נגד אלמנטים בריטיים.

​

 לצפייה במסמך המקורי:

​

​